בתא הצידי של המכונית שלי
השארת קופסאות של סיגריות, ריקות
וכמה חבילות של מטליות לחות.
בתא הצידי שלי
נשארת, איך לומר... כולך לפחות.

בשמש, בצל - כבר חודשים שאין חדש
ובמקום לרומא
הדרכים מובילות כולן פה אחד אליך -
בתא הצידי שלי
בצומת ראשי ומסוכן במיוחד.

כל מה שנשאר לי ממך
זה רק חפצים וזכרונות
ואני לא יודע אם לשמור או לשמוט
כי זה כל מה שנשאר לי ממך.

אפשר לוותר, לפנות לכאן - ולזרוק הכל לפח
או לשם - ולהעביר למרכז העניינים.
בפני בפנים אני כרגע קופסת סיגריות ריקה
ומטלית לחה מאוד חסרת אונים.

אם להודות, אז לפעמים כל הלחות נהיית ממש
רטיבות כזו, סמיכה מעט ומלוחה קמעה.
לפעמים הריקנות של הקופסא נהיית צפופה
ומבפנים, ישר החוצה היא פורצת בדמעה.

כל מה שנשאר לי ממך
זה רק חפצים וזכרונות
ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות
כי זה כל מה שנשאר לי ממך.

יום כיפור יגיע בקרוב ואז אולי
אפסיק להצמד אל דבר טיפשי כמו מטלית לחה
או קופסאות עזובות של סיגריות ישנות
אולי תתני לי, סוף כל סוף לומר סליחה.