היא אמרה ככה וככה, ואני אמרתי ככה וככה, אבל האמת שלא הבנתי
מה היא מדברת. היא דיברה על היחסים בינינו, ואיך לשדרג אותם על
בסיס משיכה גם גופנית גם מנטלית כדי שיהיו יותר מלהיבים. אני
לא הבנתי. אז היא ניסתה עליי כל מיני משחקים, כל מיני מילים
שנשמעים כמו כשפים מודרניים, וכל מיני מחוות שמזכירות בית
זונות יוקרתי, אבל אני לא הבנתי, ולא התחברתי, ולא רציתי את כל
המשחק הזה בכלל, כי הוא היה צביעות. בסוף היא הבינה שאני
בכלל-בכלל לא בראש שלה, ואמרה שהיא אוהבת אותי מאוד ורוצה
להישאר איתי, אבל אם אני ארשה היא תלך גם עם אחרים, שיודעים
לשחק, אם אני מרשה. אני קצת מכיר אותה, וידעתי שאם אני לא
אסכים, היא תגיד שזה נגמר בינינו, לכן הסכמתי כאילו בחפץ לב,
אבל זה היה כואב לי מאוד. וככה עשינו הכול לכאורה כרגיל, גם
הזדיינו כרגיל, אבל שמתי לב שהיא לא נהנית. בהתחלה הבלגתי, אבל
זה כאב יותר מדי שאני לא יכול להעניק לה תענוג, ושאלתי מה
הבעיה. היא אמרה שהיא כבר לא נמשכת אליי, אם אני שואל, אבל היא
אוהבת אותי מאוד, והדגישה את המאוד, וכדי שיהיה לי טוב היא
שוכבת איתי, כדי שאהיה מרוצה. זה כאב מאוד, שוב, ושכבתי איתה
פחות, למרות שלא היה לה אכפת לשכב איתי מתי שארצה. אבל התשוקה
והמרמור גברו, ושכבתי איתה בכל זאת, אבל בגלל שידעתי שהיא לא
נמשכת אליי, זלזלתי בה מתוך כאב במיטה, כי הרגשתי שאני משתמש
בה, וזה גרם לי לחוש אלימות כלפיה שנובעת מתסכול. אבל אז בצורה
מוזרה היא כן נמשכה אליי שוב, התברר שהיא אוהבת שאני מחפיץ
אותה, ואז הבנתי שלא נותרה לי ברירה אלא לשחק את המשחק, אם אני
רוצה אותה איתי, כי כשהבנתי שהיא נהנית שאני משפיל אותה, כבר
לא רציתי להשפיל אותה, כי זו הייתה צביעות, אבל אז שוב היא
התרחקה ושוב החפצתי אותה, ושוב היא התלהבה, עד שהבנתי שאין
ברירה, ואני צריך להתנהג אליה כאילו לסיפוקי... איזה מצב
מחורבן.
התאבדות מפוארת
יש לך את זה בגוף, הוא אמר, והביט בי בעיניו הגדולות הבולטות.
זה מכרסם לך את הגוף, כמו עכברים, הוא אמר, והביט בי בעיניו
הגדולות הבולטות. מה אני צריך לעשות כדי להוציא את זה, שאלתי
ונגסתי בעוגיית שוקולד עם פירורי קוקוס. אתה צריך להתאבד, הוא
אמר, והביט בי בעיניו הגדולות הבולטות. איך אני אתאבד, שאלתי
ונגסתי בעוגיית שוקולד עם פירורי קוקוס. תירה לעצמך בראש
באקדח, הוא אמר, והביט בי בעיניו הגדולות הבולטות. זה יכאב?
שאלתי ונגסתי בעוגיית שוקולד עם פירורי קוקוס. רק לרגע, הוא
אמר, והביט בי בעיניו הגדולות הבולטות.
תשמע דוקטור, אני לא יודע איך להרוג את עצמי, אתה יכול להדגים
לי? אין בעיה, אמר הדוקטור הטוב, והוציא אקדח מהכספת. תראה,
אתה מטעין ככה, אתה דורך ככה, אתה מכוון לראש ככה, ויורה ככה.
והוא ירה בעצמו ומת. עכשיו אתה מבין? הוא שאל. לא הבנתי,
דוקטור, אתה יכול להראות לי עוד פעם. בבקשה, אמר הדוקטור הטוב.
אתה מטעין ככה, אתה דורך ככה, אתה מכוון לראש ככה, ויורה ככה.
והוא ירה בעצמו ומת שוב. עכשיו אתה מבין? הוא שאל. כן, אני
חושב שהבנתי, אמרתי. הוא הושיט לי את האקדח, קח, תנסה, אמר.
אין בעיה, אני הבנתי, אני מטעין ככה, אני דורך ככה, אני מכוון
לראש ככה, ויורה ככה. ואז יריתי לו בראש והוא מת. לא, אהבל,
אתה צריך לירות בראש שלך, לא שלי, הוא אמר. אה, אני אנסה שוב.
אני מטעין ככה, אני דורך ככה, אני מכוון לראש ככה, ויורה ככה.
ויריתי לעצמי בראש. נפלא, אמר הדוקטור הטוב, עכשיו אתה מת, איך
ההרגשה? כאילו עקרו לי חתיכה מהמוח, אמרתי. לא נורא, הוא אמר,
זה יתמלא שוב במשהו טוב. |