בימים כתיקונם הייתי הולך הלוך ושוב
עם מטרייה מקופלת ביד אחד
והזין שלי ביד שנייה
בימים בהם פרעה את שערותיי שלכת,
הייתי מתמקם על גבולות האסור,
והמוות היה מתדפק על דלתי
עירפולי חושים ביד מצטמררת
זרוע של חידה על פחד על חידה,
מי זה המנסה לגזול את שלוותי
בימים כתיקונם הייתי פותח מטרייה,
ונלחם בה כמו עם פגיון
ומנפנף מנופף את הזין שלי לכל עוברת אורח,
שמסוגלת להביא אותי לפורקן רפיון
היא הייתה מזקיפה שדיים,
ונלחמת עם הפטמות
אני הייתי משפריץ זין,
ומטלטל את המטלטלין,
כלומר האשכשכים
ובבוא נמר פצוע,
זב חוטם
כלב מוכה פרעושים
שזיבה פשתה בו
וכלבת ושגעת מסמאים אותו
הייתי יורה בו חצים
ממטרייתי הבלה הנאמנה שבנאמנים
והוא, הוא לא ידע מאיפה זה בא לו
כשאני ממטיר עליו את כל הררי החושך,
שאני שומר ללילות גשומים
במלחמה על התקווה עם הרוצים להרגה
וכשהוא מנפנף בזנבו כמוכה עלבון
הייתי מסלק אותו בבעיטת פרידה חזקה,
ישר לכלוב הצלעות
כשהוא מיילל, שמחה רבה,
ונס על נפשו העלובה
זאת אמרתי וכך היה,
ואין סיבה שלא הווה ויהיה
לפעול על פי המנגנונים הסודיים והחבואים ביותר
ולהקליק את הכפתורים הנכונים, הקטנים הזעירים,
להידלקות חשמל בוורידים ובמערכות הראויות לכך
שאם לא כן, מה הטעם?
כיצד נחייה בחלום בעודנו צועדים כפלוגת ליגיונרים
שמאל ימין שמאל
שמאל ימין שמאל
שמאל ימין שמאל ימין שמאל ימין
סמול. |