כלבי אשמורת / פקמן |
לתוך העיניים שלי, ששורפות
איך אפשר להתלונן כשאני לא זוכר
איך אפשר לדעת מי אשם ולמה
אני פקמן במבוך חשוך
עם מוזיקה שחוזרת על עצמה, בולע גלולות
זה סוף החגיגה?
אולי אני כבר לא אני יותר
אולי אני שרוף
אני רוצה שתספרי לי שעות מי אני,
מי הייתי, איך נהגתי לצחוק
אני נקבר בעודי בחיים
אין סיבה להתאמץ
אף-אחד לא מכה על התוף התלוי על גבי
איש לא מותח את הקפיץ
התורה לשוטים, האהבה למשוגעים...
אני שוטה, אני משוגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|