מזדחל עוקב אחרי התום
בלי שום פתרון
לאן הוא הולך, הם שואלים
הרי הכול מתערבב
זה לא הכול, איפה הרוח
ואיפה האהבה שכה ייחלנו לה
לאן אתה מצפה להגיע
במכונית גנובה
עם נהג בתא המטען
כשיש לך כל-כך הרבה... מחשבות
על חופש ושבירת מחסומים ומוסכמות
ובסוף אתה רק אדם קצת קוקו
שצריך את הסיגריה שלו

ארבעים ושמונים ומאה עשרים תותחים
ממתינים על הסיפון להסתער על הנמל
ויש מים גואים ויש סינוור חושים
כשהמים סוערים בלי לדעת מחר או היום
כמה גופות הם ישטפו לחוף
ויש אלף לגיונות חסרות צורה וצבע
שמחכות בשקט בלי לעשות כלום
והרבה מזון מאופסן במזווה,
למלחמה שאולי תגיע
אבל גם במלחמה לא משתמשים במזון

אז מה זה קצת בשר תותחים
אם העולם חייב להמשיך להסתובב
כי הוא נאנק תחת הכאב של הבשר
ויושב על סיר מסריח שמעלה תולעים
אני כאן למלמל את המילים
ולשחרר את הראש הכואב שלי
כי אתמול-שלשום ישבנו בבתים מפוארים
עם חברים וידידים טובים
ואכלנו כל טוב כולנו מסביב לשולחן
ושתינו יין טוב
ועכשיו אנחנו זרוקים ברחוב.

גרמניה שאחרי המלחמה
היא הולכת פצועה מדלת לדלת,
איש לא מכניס אותה
היא רעבה, היא צמאה
היא מקוששת עצים
איש לא מוכן להעסיק אותה
גרמניה שאחרי המלחמה
היא שבורה והיא מכוערת
חניכיה התכלו ועיניה בולטות
יש שריטה שהפכה לצלקת לאורך פנייה
היא אוכלת הרבה קרמבו ומקיאה
היא אוכלת ילדים קטנים שטרם נולדו
היא רעבה לדם טרי, היא רעבה לנשמה
גרמניה שאחרי המלחמה שוקלת אם לאכול את עצמה
ידיה חיוורות ורגליה צמוקות,
אך הם יכולים להיות ארוחה מזינה
ארוחה אחרונה.

אני הולך לחליבה, אני הולך לחלוב פרה
אני הולך לפרדס, אני הולך לקטוף אגסים
אני הולך למוסך, אני הולך לנהוג על טרקטור
אני הולך לשדה, אני הולך להעמיס חציר
אני הולך לענף גן-נוי, אני הולך לכסח את הדשא
אני הולך למטבח בחדר-האוכל, אני הולך להדיח הרבה כלים
אני הולך לדיר, אני הולך להאכיל כבשים
אני הולך בארבע בבוקר ללול, אני הולך להעמיס עופות
כל מה שאתה רוצה יש לך בכפר,
אין לך רגע משעמם בכפר.

תפסו אותו באזיקים
על כל הרחוב ההומה
הוא ירק וקילל, הם משכו בשערותיו
בית המשפט!
הנאשם נאשם כי הוא אשם
בכך ששוטט ברחובות ללא מטרה
הוא לא הלך לאנשהו, הוא לא קנה משהו
הוא לא ניפגש עם מישהו
הוא רק הלך
השופט רשם שוטטות
אין לו טלוויזיה בבית, אדוני השופט
הוא הולך לקולנוע? לא
לא רואה טלוויזיה, רשם השופט
אדוני השופט, הוא לא רואה חדשות
וחדשות ברדיו? לא
לא רואה ושומע חדשות, כתב השופט
הוא לא נשוי ואין לו ילדים
חברה? ידידה? יזיזה? לא
חסר דאגה למין הנשי, כתב השופט
ארבעים שנה בכלא, ארבעים שנה?
כן, ארבעים שנה. זה לא הרבה זמן?
בדיוק לסוף יציאת מצרים
זו התוכנית האהובה עליי!