"הגיון" הוא החבר הכי טוב שלי
הוא עוזר לי להבין כל דבר
ולעיתים קרובות, הוא מעמסה כבדה
אין מה לעשות, ככה זה "חברים".

"אמת" היא אישתי, לה נשבעתי
ויש הטוענים שהיא ממש לא יפה
אבל אני חושב שהיא יפייפיה
ואותה אני אוהב תמיד בכל ליבי.

"אומנות" היא הפילגש שלי
לרוב היא מושכת בלהט יצרים
ולעיתים רחוקות, היא סתם אחת
שאפשר לזרוק הצידה, כי היא יכולה להיות ממש כלבה
מה לעשות? "פילגש" זה חטא, הרי יש לי אהבה
ומעולם לא טענתי שאני מושלם
בגדתי באשתי בזיוף של "תשוקה מלוכלכת".

"שקר" הוא אויבי המושבע שמעכב אותי תמיד
הוא התאום האפל של "הגיון"
ואימם היא "הפילגש"
חבר "טוב" "וכלבה" מינית, הם בעצמם "שקר" שהם הקרובים אליו
בדמם.

"הגות" היא הרוח הנושבת עליי בקרירות של שלווה
מתי הרוח נושבת ולאיזה כיוון? מי יודע?
כשהיא נושבת עליי, ממלאה אותי כאוויר נשימותיי
מסתורית ואינסופית, "הגות" היא היופי של מהותי.