אני שונאת אותך! שונאת ולצערי הרב גם אוהבת. כל רגש שעובר בלב
שלי זה רגש מבוזבז. כי ככה זה כשזה לא הדדי. ככה זה כששניים
מרגישים את החיבור העצום שיש ביניהם. וכמו שאמרת לי: "זה חיבור
שאף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו". אז אני אחדש לך: אתה לקחת את
החיבור הזה וזרקת אותו לפח. זרקת לפח כי אתה פחדן!

אתה מפחד להתאהב ואתה יודע שאיתי זה יקרה(לא יכול לקרות זו
הייתה מגננה והיום אני יודעת). אתה מפחד להיפגע, כי הרי כבר
עברת דבר או שניים בחיים. אתה מחפש את מתחם הנוחות. מתחם
הנוחות- מישהי שלא תדרוש יותר מידי ממך, מישהי שאתה לא צריך
להתאמץ כדי שהיא תאהב אותך, מישהי שאתה לא תרגיש שאתה לומד
ממנה במקום שהיא תשאב ממך "דברי תורה".

מצאת... אני שמחה בשבילך. אני יודעת שאתה מתפשר. מתפשר
מהפחד..רועדות לך הביצים..עכשיו תכחיש, תגיד זה לא נכון...ואני
אגחך בקול: חה! אם היית אוהב אותה ומאוהב בה לא היית עושה איתי
סקס עם מללא תשוקה, בשנייה שאתם לא ביחד.. לא היית מנשק אותי
כשאתם ביחד.. ולא היה מפריע לך שאני כועסת. אם היית אוהב אותה
לא היית עונה לשאלה: "אתה אוהב אותה?", "כן נחמד לי..." נחמד
אומרים על בילוי, על עוגה לא מוצלחת, לא על מישהי שכביכול
אוהבים. אבל כמו שאני אוהבת לומר: זה שלך!

אז אני כועסת ששיקרת לי. שנתת לי להרגיש את כל מערבולת הרגשות
הזו. אני כועסת שהסקס היה מעולה. שהיה לנו חיבור אישי ומיני
מדהים. אני כועסת שהצחקת אותי. שעירבבת אותי. שעיצבנת אותי.
אבל יותר מכל אני אוהבת. הרבה בהצלחה.