הבודהה התחיל כמוזיקאי בכלל.
הוא היה מנגן בקולי קולות בבית.
אבא שלו היה צועק "חיים!"
כי הבודהה היה רק חיים לפני שהוא נהיה הבודהה.
"חיים! תפסיק עם הרעש הזה!"
ואמא של הבודהה הייתה מתערבת "עזוב אותו עמוס! הילד יצירתי."
ואז אבא שלו היה משיב בצעקות אימים בליווי תנועות ידיים
מוגזמות "שיהיה יצירתי! אבל בלי התופים האלו ולא בשתיים
בצהריים! שיהיה יצירתי בעצמו, לבד. שיהיה יצירתי בשקט שלו."
והבודהה היה חושב לעצמו "להיות יצירתי לבדי... עם השקט
שלי..."
וככה עלה לו הרעיון הזה של תורת הבודהה והזן, שממנה התפתחה כל
דת הבודהיזם ובכלל, בגלל זה בודהיסטים עד היום לא מתפללים
בשתיים בצהריים.