אני בן אדם חלש. אני עושה מה שאני צריכה לעשות, אני מתמודדת
הרבה יותר טוב מרונית, תמר ואורה, אבל אני בן אדם חלש. לוקחת
אישית כל דבר. לא מבדילה בין יחסים אישיים למקצועיים, לא יודעת
איך להתמודד עם סיטואציות חדשות, והרבה פעמים גם לא עם ישנות,
לא ברור לי לאן הולך העולם הזה, מי נגד מי ומה בכלל רוצים
ממני. בשיעורים שבהם כולם נרדמים אני אוהבת לדבר, בשיעורים
אחרים אני לא תמיד נוכחת מנטלית, ובכלל רוב החיים האלה אני לא
נוכחת מנטלית בשום דבר, כי אני רק חושבת על הבעיות שלי ולא שמה
לב לכלום חוץ מזה. אני בן אדם חלש. ואין לי כח ללמוד דברים
חדשים. כל מה שאמרו עלי כל מיני פסיכולוגים בעלי אינטרס זה או
אחר נכון. אני בן אדם חלש, שלעולם לא יגיע לכלום, ותמיד יישאר
צעיר מאוד מנטלית, ואולי בגלל זה אני נראית צעירה יותר פיזית,
וזה היתרון היחיד של המצב הזה, שהוא די דפוק. כי מי שחלש לא
מתקדם לאף מקום, ורק נשאר על אותה משבצת. ונילי... היא היחידה
שיודעת כרגע כמה אני חלשה, ואפילו היא לא יודעת את כל הסיפור,
ואני כבר לא אוכל לספר לה, כי עזבתי את הקורס שלה, ועזבתי אותו
כי אני בן אדם חלש.