בליינד למון / כתוב |
אל תחכה לאות.
פתח למפלצת שערי הגן.
כמו צפריר כבר סורק
מחלפות העלטה.
כמו הוטבעה סולית אלוהים באופק
ותחת גלימת הזריחה
מוסלקים הכוכבים הרמוסים.
כתוב.
דחה חובותיך למחר.
שקע בהם עד צוואר.
רבוץ כפגר בכיכר.
צבועי השיר כבר ימצאוך,
טומנים ניביהם
בין סדקי ההכרה.
כתוב.
טווה זהב מאין.
עשה אונקיות לכברה.
הייה אוליגרך השכחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|