1
"תשקר, אל תשקר. תשקר, אל תשקר. פינוקיו, תשקר!"
הוא יצא ממנה בזקפה מלאה והראש שלו הסתובב.
"מה קרה?"
"את מחרפנת אותי, מה זה תשקר אל תשקר? מה פתאום פינוקיו?"
"אנחנו משחקים, מיכה..."
"אני לא אוהב את המשחק הזה."
"טוב, אני אפסיק עם המשחק ואתה תמשיך,"
"לא רוצה,"
"תזיין אותי!" צעקה מיכל.
"לא רוצה,"
"לא מפסיקים לזיין באמצע, אפילו לא גמרת, ובטח לא אני,"
"לא אכפת לי, מגיע לך,"
"מגיע לך... כמו ילד קטן. אני אכין לך דייסה."
"מה פתאום דייסה?"
"כי אתה ילד קטן! אתה התינוק שלי!" והיא צחקה.
"טוב, אני אזיין אותך..." והוא נכנס בה חזק.
"הו," היא אמרה, "זה אפילו אונס, אני יכולה לכלוא אותך..."
"תשתקי ותידפקי,"
"אלו מילים של גבר! כן, 'דפוק אותי, תטחן אותי!"
"אני אקרע לך ת'קוס,"
"נהיית אלים..."
אחרי שבועיים הוא ישב בגינה, מיכל הגישה לו כוס תה.
"מיכל! חסר סוכר!"
"מצטערת... שכחתי..." אמרה מיכל בקול רועד.
"תמצצי לי לפיצוי,"
היא מצצה לו והיא ליטף אותה מאחורי האוזניים.
"ילדה טובה... ילדה טובה..." הוא אמר ברכות וגמר לה בפה.
2
"מיכל," שאל מיכה את מיכל, "מה את עושה כדי להתעודד?"
היא לא ענתה מיד, היא שאלה - "אתה בדיכאון, מיכה?"
"כן," הוא ענה, "זה נמשך כבר כמה ימים,"
"אתה יודע שזה יעבור," היא אמרה
"אני לא בטוח," הוא אמר. ובגלל שהיא לא ענתה הא שאל שוב -
"מה את עושה בשביל להתעודד?"
"אני גורמת לגבר להתאהב בי," היא אומרת
"והאהבה שלו אלייך מעודדת אותך?" הוא שאל
"לא," היא גיחכה, "באהבה שלו אין דבר,
אני גורמת לו לנשק וללקק את כפות הרגליים שלי,"
"וזה מעודד אותך?" שאל מיכה
"כן, זה גורם לי לתחושה טובה,"
"למה?" הוא שאל
"פיצוי על כל הגברים שעזבו אותי," אמרה מיכל,
"ושברו לי את הלב,"
"מה את עושה כשהם מלקקים לך את הרגליים?" שאל מיכה
"מאוננת," אמרה מיכל וחייכה חיוך שבור. |