|
אני לפעמים חסרה את אני
ולבדי אני כסירה שמתרחקת
בלב הים
נוטשת את משאי את אישי
נותנת לרוח לנווט את חיי
ומביטה לאחור
מתענגת בצימאון בטרם נפרדת מזיכרון אחרון
ומאבדת אחיזה ומשמעות של משוט.
אני לפעמים חסרה את אני |
|
|
לאיפה שולחים את
הלחם?
זה שנקלע לדף
הוספת הסלוגנים,
שרץ לקנות לחם
בגזלן-עשרים-וארבע-שעות
כי לא היה לו
בבית, ושבסוף לא
אישרו לו את
הסלוגן בטענה
שהיה ארוך מדי,
שלא היה לו
מאפיין ובכלל
כתב סלוגן ממש
מחורבן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.