[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
ירח

פייה
היא הגיעה אליי בבוקרו של יום ראשון. דופקת בדלת ומבקשת מקום
להתקלח, לאכול ולשתות, וגם לנוח. חבר שלה זרק אותה מחייו בערב
יום שישי, ומאז היא מחפשת פינה. "מה עשית כל השבת?" שאלתי אותה
כשהיא יצאה מהמקלחת. "בעיקר חיפשתי מים," היא אמרה.

היא ישבה רחוצה ונקייה, לבושה בבגדים נקיים שלי, ולאחר שאכלה
סיפרה לי שחבר שלה, אתו הייתה גרה בביתו, זרק אותה אחרי שגילה
ששכבה עם אחר, וזה היה בזמן הבילוי של יום שישי בערב כשהוא
גילה. הוא חזר לביתו לבדו, והיא מצאה עצמה בלי בית ובלי רכושה
הדל. הטמנתי את ראשי בחלציה, הפשטתי אותה וירדתי לה. התעלסנו.
לאחר מכן נתתי לה לישון. היא ישנה כמו פייה.

כשהיא התעוררה בערב, סיפרתי לה שאני גר כאן לבד, והצעתי לה
לגור איתי. היא נענתה בהכרת תודה, ועשיתי את הסידורים הקטנים
כדי שתרגיש נוח. חיינו עברו בניחותא, כשחבר שלה לשעבר איתר
אותה ודפק בדלת. פתחנו לו את הדלת, והסברנו לו את המצב. הוא
ירד על ברכיו לפנייה, וביקש שתסלח לו ותחזור אליו. היא נענתה
לו, וביקשה ממני סליחה, והלכה. אני הרחתי את המצעים שהריחו
מריח גופה, חשתי כאב, וזרקתי את המצעים למכונת הכביסה. חוץ מזה
שהיא הייתה יפה וטובת לב, גם התאהבתי בה. אבל זו הייתה בחירה
שלה, ולי לא נותרה ברירה.



אולי היינו תמימים
החמסין היה כבד. ישבתי בפינה שלי, ליד העציץ שלי, וחשבתי
מחשבות. ענן קטן ריחף מעל, ונתן קצת צל. חשבתי שהילדה שלי
הייתה טובה בכל זאת, אבל היא התבגרה, ואני התבגרתי, ושום דבר
לא כמו שהיה. אולי אני אזמר לי שיר קטן, שוב ושוב, עד שאירדם.
אולי הילדות שלי לא הייתה כזאת נוראה.

התעוררתי בחמש וחצי בערב. גשם שטף את הרחוב. לבשתי את בגדיי
הארוכים, והכנתי לי כוס קפה קטן. היא אמרה לי שהיא תשיר בלייב
ב-שש בערב ב-כאן 88, היא אמרה שהיא תקדיש לי שיר. הגשם הפך
לברד, והברד הפך לשלג. הייתי עם אותו כוס הקפה, ניסיתי לנחש
לאן הציפורים עפות, ואם הן מסוגלות להסתתר במהירות כזאת.

הרגע שלי היה והלך, וכולם שמעו את השיר שלי ברדיו. השדרנית
שיבחה אותו, וציינה את שמי. כשהילדה שלי שרה הרגשתי שוב כמו
ילד קטן. התרגשתי כמו ילד שנוגס בתפוח לראשונה. באמצע השיר
נגמר לה האוויר מהתרגשות, ואני המשכתי את השיר בשבילה. היא
בכתה מהתרגשות, ואני שרתי, והוספתי את הבתים בהם הכול היה
מושלם לפני שהתבגרנו. היא מחתה דמעה ועוד דמעה, ואני סגרתי את
הרדיו ופניתי לחדר שלי להתבודד עם המחשב. סיפרתי למחשב את כל
הזיכרונות, כל מה שזכרתי, והוא מחה דמעה. חתמתי בשמי, ובינתיים
ירד הלילה. פתחתי את החלון וקטפתי לי כמה כוכבים. הירח חייך,
ואני שפכתי את הכוכבים לצנצנת פלסטיק קטנה. סגרתי את המכסה,
והנחתי את הכוכבים ליד מיטתי. היא שרה שהיא עוד זוכרת את
אהבתנו, והזיכרונות נותנים לה כוח ברגעים קשים. גם אני זכרתי,
בעודי מתנמנם על המיטה בין הגלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תדעו לכם ששלושה
זיתים זה כמו
פרוסת לחם!

סוכרזית
החיננית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/7/17 21:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה