לֹא אָבִיא יְלָדִים
וְגַם לֹא אֲאַמֵּץ.
אֵין לִי עִנְיָן בִּלְהַעֲלוֹת אֶת מִכְסַת הַבְּרִיּוֹת
שֶׁלְּמַעֲנָן
אֲנִי קָמָה
סוֹחְבֶלֶת
הַכֹּל
לַמְרוֹת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל
לֹא מַזְרִיקָה לְעַצְמִי אֲוִיר לַוְּרִיד
מִתּוֹךְ מְחֻיָּבוּת
רִגְשִׁית
וּמַצְפּוּנִית.

לֹא אָבִיא יְלָדִים
וְגַם לֹא אֲאַמֵּץ.
אֵין לִי עִנְיָן בִּלְשַׁכְפֵּל אֶת הַדִּי אֶן אֵי שֶׁל
גּוּפִי
אוֹ אֶת הַדִּי אֶן אֵי שֶׁל נִשְׁמָתִי הַדְּווּיָה
(הֲרֵי אוֹמְרִים שֶׁאִם תֵּשֵׁב עִם אָדָם אַרְבָּעִים יוֹם
תַּהֲפֹךְ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ)
וּמָה אֹמַר לִילָדַי כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּנִי מַדּוּעַ בִּכְלָל
נוֹלְדוּ
וְאַחַר כָּךְ יֹאמְרוּ שֶׁחֲבָל שֶׁנּוֹלְדוּ -
כְּשֶׁיִּוָּכְחוּ שֶׁהָעוֹלָם אַכְזָר
וְהַשְּׁחִיתוּת שׁוֹחֶטֶת
גַּם אֶת אִמָּם
שֶׁלֹּא מוֹצֵאת מִלִּים לְנַחֲמָם
כִּי גַּם הִיא חוֹשֶׁבֶת כְּמוֹתָם:
לְחַכּוֹת לַמַּבּוּל שֶׁיַּכְרִית זֵכֶר כֹּל
אוֹ לְהֶתְקֵף הַלֵּב שֶׁיַּכְרִית אֶת זִכְרָהּ
וְעַד אָז לְמַזְעֵר נְזָקִים
בְּ- לֹא לְהָבִיא יְלָדִים.