מִישֶׁהוּ דּוֹמֶה לִי
הִשְׁאִיר סֵפֶר עַל סַפְסָל
תָּהִיתִי מַה קָרָה לוֹ
וְאֵיךְ הָפַךְ הַסֵּפֶר לִמְיֻתָּר.
אוּלַי גָּדְשׁוּ הַמַּדָּפִים שֶׁבְּבֵיתוֹ?
אוּלַי נִמְאַס לוֹ מֵעַצְמוֹ?
אוּלַי דָּרְשָׁה אִשְׁתּוֹ: "תַּשְׁלִיךְ!
פַּנֵה מָקוֹם לִכְלִי וּלְרָהִיט "?
וְלֹא רָצָה לִגְרֹס אוֹתוֹ
לְאַחֵר שֶׁשּׁוֹטֵט בִּנְתִיבֵי הֲגִיגָיו
וְסִמֵּן שׁוּרוֹתָיו בְּצִבְעֵי הַיָּרוֹק
וּקְטָעִים מְסֹעָפִים בְּעַלְעַלָּיו
וְאָהַב אוֹתוֹ פַּעַם אַךְ כָּעֵת
הִפְקִיר אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ בּוֹדֵד
עַל סַפְסָל עִם מִסְפָּר אֲחֵרִים קְשִׁישִׁים
אוּלַי יִמָּצֵא מְאַמֵּץלִיתוֹמִים נוֹאָשִׁים.
כָּךְ מִישֶׁהוּ כָּמוֹנִי
הִשְׁאִיר סֵפָר וְהָלַךְ
תָּהִיתִי מַה קָרָה לוֹ
שֶׁהִשְׁאִיר מֵאַחֲרָיו
אוּלַי הוּא מֵת, מָנוֹחַ,
וְאֵלֶּה הֵן שְׁאֵרִיּוֹתָיו
נוּחַ בְּשָׁלוֹם, אָדוֹן,
אֶצְלִי הַסֵּפֶר אַל תִּדְאַג.
אֲנִי עֲדַיִן כָּאן.
|