הַיָּמִים הָאֲחֵרִים
נַעֲשִים כְּכָל שֶׁחוֹלֵף הַזְּמַן
אֲחֵרִים יוֹתֵר
הִלָּה זוֹהֶרֶת מְלַוָּה אוֹתָם
מִין פָּטִינָה שֶׁל לַחְלוּחִית רוֹגֶשֶׁת
בִּצְבָעִים חָסְרֵי-מָנוֹחַ
שֶׁל מַעֲשִים וַאֲנָשִׁים
מִישֶׁהוּ תּוֹלֶה אוֹתָם עַל קִירוֹתָיו
מְמַסְגֵּר בְּמִסְגֶּרֶת מְצֻפָּה זָהָב
תּוֹלֶה עֲלֵיהֶם קִשּׁוּטִים שֶׁל צְנִיעוּת
סוֹגֵד לָהֶם
בְּהִתְרַפְּקוּת עַזָּה
וְהֵם מוּכָנִים לְהִתְמַסֵּר לוֹ
בֶּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה
כְּבָר לֹא רוֹאִים אֶת הַצַּלָּקוֹת
מִמֵּילָא קָשֶׁה לְהַבְחִין עַכְשָׁו
אֵיךְ הֵם הָיוּ בֶּאֱמֶת
בַּאֲפֵלַת הָאוֹר.