הַמְּשׁוֹרֶרֶת נֶעֶלְבָה מִמֶּנִּי
כִּי לֹא כָּתַבְתִּי לָהּ דָּבָר
הַמְּשׁוֹרֶרֶת נֶעֶלְבָה מִמֶּנִּי
כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה לוֹמַר

חוֹשֶׁבֶת טוֹבוֹת עַל עַצְמָהּ
חוֹזֶרֶת עַל מָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר
שֶׁהִיא נֶהֱדֶרֶת וְהִיא נְעִימָה
וּבְכָךְ זֶה אַף פַּעַם לֹא נִגְמָר

הִיא מְיֻחֶדֶתּ, הִיא נְדִירָה
אֵין שְׁנִיָּה לָהּ בָּעוֹלָם
כּוֹבֶשֶׁת אוֹתָנוּ בִּסְעָרָה
שׁוּם דָּבָר אַחֵר אֵינוֹ קַיָּם

"כָּל כָּךְ אָהַבְתִּי" "שִׁיר נֶהֱדָר"
רַק מִלִּים חֲלוּלוֹת יַגִּיעוּ אֵלֶיהָ
 מַה בְּעֶצֶם אִכְפַּת לִי לוֹמַר
סְתָם דִּבְרֵי חֲנֻפָּה שֶׁרוֹצוֹת עֵינֶיהָ

הַמְּשׁוֹרֶרֶת נֶעֶלְבָה מִמֶּנִּי
כָּךְ אוֹ כָּךְ זֶה בָּרוּר וּמֻכָּר
גַּם כִּי אֲנִי תָּמִיד אֵינֶנִּי
כְּשֶׁמֻּכְרָחִים לִהְיוֹת אַכְזָר.