מַדְרֵגוֹת עוֹלוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם
וְיֵשׁ עַל אַחַת  מֵהֶן
חֻלְצָה שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁכַח
מְדַלֵּג עָלֶיהָ
וְעַל  אַחֶרֶת
מִכְנָסַיִם שֶׁמִּישֶׁהוּ אִבֵּד
דּוֹרֵך עֲלֵיהֶם
כְּאִלּוּ בְּלִי לְהַרְגִּישׁ
מַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת בָּהֶן
וְאַחַר-כָּךְ מוֹצֵא בַּדֶּרֶךְ לְמַעְלָה
בְּגָדִים תַּחְתּוֹנִים
וְעוֹד בְּגָדִים
כֶּסֶף פֹּה וָשָׁם
הָעֲלִיָּה קָשָׁה  בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם
מָה הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ?
נֶעֱזָר בַּמַּעֲקֶה
וְאָז מוֹצֵא אֶת הַגּוּפָה הָרִאשׁוֹנָה
יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיוּ עוֹד רַבּוֹת
בַּדֶּרֶךְ לְמַעְלָה
זוֹהִי רַק הַהַתְחָלָה
זוֹ אֲפִלּוּ אֵינֶנָּהּ עוֹד
הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.