נעה ברקאי / זמן |
וגרורות הכאב מטילות צואתן
בי, בבשרי, בעיניי הכבדות,
בשפתיי הצרוּרות צרוֹרות של אחר.
רק לשטוף הצריבה במים קרים וברוח ערביים מתלטפת עליי,
רק לנשום בגופי ולקחת חמצן מעצי התמר ותמורות הדקל.
אחת שתיים שלוש
ותיעורי
עורי עור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|