כשאני מוסיף את החלב לקפה בבוקר אני אוהב להסתכל על הצורות
המעורטלות שהוא יוצר עד שהקפה נהיה אחיד.
זה אף פעם לא דומה, כל בוקר מחדש הצורות שנוצרות חדשות
ומגוונות לעומת אלו שהיו אתמול ופתאום בוקר אחד הצורות שנוצרו
הזכירו לי צורות שכבר ראיתי מתישהו.
יצאתי למרפסת והדלקתי סיגריה. שמעתי את הדלת של השכן מלמעלה
נפתחת ובחורה יוצאת משם עם רעש של עקבים שדופקים לי במוח.
הבנזונה מזיין כל לילה בחורה אחרת, ולא תגיד סתם אחת, כל לילה
הוא מביא קוזינה אחושרמוטה ובבוקר אפילו לא משאיר אותה לקפה
אלא מעיף אותה החוצה עם שטר של עשרים קריצה ומסתובב בחזרה
לישון.
יצחק הנהג מונית מהבניין ממול כבר יודע באיזה שעה הוא מעיף את
הקוזינה שלו וכל בוקר מחכה מחדש למטה אחרי שחימם את החביתה
שאשתו עשתה לו לילה לפני, היא אוהבת לקום מאוחר, והוא אוהב
שהיא מכינה לו חביתה בבוקר אז הם הגיעו לפשרה.
אני מסתכל על הקוזינה דופקת עם העקבים לכיוון של יצחק והשטר של
העשרים ביד שלה. לאן בבקשה יצחק שואל והיא אומרת לו באזל שתיים
עשרה. זה יהיה עשרים שקלים. היא עולה והם נוסעים. כל בוקר אותו
טקס, חוץ משבת כי יצחק שומר וגם מניח תפילין כל בוקר תוך כדי
שהחביתה מתחממת.
אבל הבוקר שונה, הבוקר הצורות שנוצרו בקפה היו דומות לכאלה
שכבר ראיתי.

התחשק לי ללכת לטיול על חוף הים אז לבשתי את הג'ינס הקצר מהודו
וגופיה אדומה והחניתי את הטוסטוס ליד חוף פרישמן.
עשיתי סיבוב וראיתי שמשום מה החוף די ריק וניסיתי להיזכר אם יש
איזה אירוע או משהו מיוחד היום, אבל זה היה נראה לי סתם עוד
יום רגיל.
פתאום קלטתי על החוף קונכייה ענקית שלא רואים בארץ אף פעם, אחת
יפה כזאת שנראית כאילו היא נסחפה מהחופים של פנמה או משהו, עם
סִלְסוּלִים .
מסביבה היו נמלים אז לקחתי אותה ושטפתי במים המלוחים, וכל
הנמלים שהיו בפנים טבעו ונשפכו לים.
לקחתי אותה לדירה ושמתי במרפסת בשמש, חשבתי לשים אותה במדף
שמעל המיטה ככה, נראה לי שהיא תשתלב שם טוב.
בבוקר שלמחרת כל הדירה הייתה מסריחה מדגים. הקונכייה הייתה
מפוצצת בנמלים ופתאום הבנתי שהיה בפנים סרטן, ואני במקום לעזור
לו רק הרחקתי אותו עוד יותר מהים, והרסתי לו את הסיכוי הקלוש
שהיה לו לחזור איכשהו לים ולהעיף מעצמו את כל הנמלים שאכלו
אותו חי.
הרגשתי ממש חרא שככה עשיתי לו אז ניקיתי ממנו את הנמלים, שמתי
אותו בצנצנת שקופה שמצאתי במחסן עם מים וקצת מלח שהוספתי
שירגיש בבית, לא ידעתי בכלל אם הוא נשאר חי שם בתוך הקונכייה
שלו.
הכנתי קפה והסתכלתי על הצורות המעורטלות שהחלב יצר, יצאתי
החוצה והבאתי את החבר החדש שלי בצנצנת.
לקחתי שלוק והדלקתי סיגריה והסתכלנו שנינו על איך הקוזינה
דופקת עם העקבים והשטר ביד ויצחק אומר לה זה יהיה עשרים שקלים.