בעקבות השביל האפל
דרך כל הפתחים אשר בדרך
אני מנצל לשקוע במשמני החושך
להתעטף בדממה נוזלית רכה
כשהיא מגיעה וכל גופה לימון
אני מפזר הבטחות כפרפרים
היא לא מאמינה למילה
אני טובע מחישוק לחישוק
ההרים סביבי נוזלים
את מוקפת בי ואני מוקף בך
אלפי מילים של חול
בזרמי גרגירי חול קטנים בין אצבעות הרגליים
את מובטחת לי
אני מטפס עליי, אני מטפס עלייך
אני זורק חול בעינייך
את ילדה קטנה תמימה,
ואני שמן ומפואר ומאובזר כמו קרוקודיל גנגסטר
מבטיח לך שומנים הרבה
עם כל הקצפות והאיפור והשרשראות הכבדות
על הצוואר, והטבעות על האצבעות
והנשק, והמפתחות, והטלפון הנייד למרחקים ארוכים
על האגן כשאני מרים ראש מתוך גופי
זו טבעת גדולה מדי לנבוע החוצה דרכה
לך יש סבלנות אין-קץ
מרחפת כמו פיה בשרביט הקסמים הדקיקה
מפזרת טבעות של כוכבים מוזהבים
להציל אותי בשעשוע
מתוך המבוכים הגדולים
שההרים סוגרים סביב, ויש להם נפח
שגודל והולך ככל שאנו מתקרבים
אני נובט כמו גבעול פרח מזרע השומנים
של האדמה הרכה הפריכה
את נוטלת אותי באצבע ועפה איתי
סביב-סביב כמו גחלילית
אנו עוברים חישוקי זמן וכוכבים
איך הכול נראה משעשע מלמעלה
כשהזמן הוא מרחב ומרחק
לפני שנשפכים לריק מבורך
והופכים לחיידק מאושר.