[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
אני מתרשם עמוקות

אני מתרשם עמוקות מאיכות הכתיבה של עצמי
ומיופייך הרב שגורם לברכיי לרעוד
למול החיזיון האור-קולי התלת-ממדי
המרשים והסנסציוני שנגלה לנגד עיניי
שלא רגילות לראות יופי כה רב וקסום
וזאת עוד לפני שציינתי את חנך הרב
וטוב-לבך השופע בנדיבותו כמו החזה שלך
אולי בקשתי תראה לך מוזרה, אך אם את מסכימה,
הייתי רוצה לרחוץ אותך במקלחת
עם הרבה סבון, אני חולה קצף,
בעיקר כשהוא מונח על גוף מושלם כמו שלך.
==============================
איזה עיניים מאירות מספיק בחשכה
כדי לראות את הבניינים העירומים
מבליחים באורות כסופים של מתכת וזכוכית
כשהשמש שוקעת ומתיזה עליהם אלף ניצוצות
של כוכבים בוערים שמקדמים אותי צעד קדימה
לקראת ההארה ש-לה אני כה זקוק
ואז - ענווה ושלווה מציפים אותי
בהיותי חוזה ביופי כה רב
בעיקר כשאת מתערטלת בחלון הקומה השביעית
ומשילה את בגדייך, וקר לך, ופטמותייך זקורות
זה מזכיר לי את הימים שהייתי סייח
צעיר וחרמן שנכון לשגל כל אישה
ולא משנה כמה יפה ושובת לב היא.
========================
אוי, הדרכים האלה, שמקדמים אותי לשום-מקום
אני עבד נרצע של הנוודות במשעולי
גופך החטובים
אז קחיני ועשי בי כשלך
אל תשאירי אותי לבדי בוכה בגשם
כשהדמעות שלי מתערבבות קוקטייל עם הגשם
הקשיבי ללבך, אל תסגרי אהבתך מפניי
הרי לרגע זה נוצרתי, לנצור את אהבתך
ולגווע על ערש דווי בגעגועים עזים אלייך
עזים כמוות
כי לי תאירי את הדרך משיכוני הפרא
אל ביתך הקט והנוח
ושם אערסל את יגוני בין חמוקייך
ואומר כי אהבתי תמיד, ולא כבתה אהבתי
אף בגשם והסערה הכי חזקים.
==============================
מה תאמר לי הלילה
לילה מה תאמר
איזה עוד סיפורים תספר ללב רעב זה
שהחליט לנוח על סיפון סירה טרופה
ולנוד עם הרוחות האכזריות
שמטילות אותי כל רגע הימה
ולא ניתנת מנוחה לגופי ונפשי היגעים
ולבי הדואב בגעגועים לאהובתי
שהלכה ולא נראו עקבותיה
אך, לבי, לבי
מתוק המוות מכאבי
אנה אלך, אנה אפנה
מי לקולי יענה
בזוהר האפלה המתחמקת על מפתן אהבתי
שכה חסרה לי בלילות גשומים אלה
כך אני מחסיר פעימה רק מעצם הזיכרון
כמו חטפתי זרם חשמלי מבהונות רגליי עד קודקוד.



אלף ניצוצות של חורבה על-אנושית
יורדים כמו גשם על גופי העירום
ואני דלוק אחרייך כמו כלב שפוט
בואי ועשי בי מעשים מגונים
התעוררתי בבוקר וחשבתי עלייך
התקלחתי וחשבתי עלייך
זיינתי אחרת וחשבתי עלייך
השתכרתי וחשבתי עלייך
ישנתי וחלמתי עלייך
למה את מתעלמת מאהבתי?
הרי אני ככלב שוטה אחרי הזנב היפה שלך
הלקיני בשוטים ומגלבים אם חפצה נפשך
הרי כל כולי מתמסר אלייך בזוהר הקנה
של תשוקתי שזורחת בין רגליי כשאני חושב עלייך,
אהובתי.
=======================
מסתתרים בשדה התירס מפני איש ה-בו
שיאכל אותנו אם ימצא אותנו
ויפשיט עורנו מעלינו,
ויבלע את עינינו
חשכה יורדת, כולנו הס
לא אומרים מילה, רק נוגעים
כל הבנים בניצני השדיים של הבנות
והבנות תוהות על הנחשים בין רגלינו
ומה גורם להם להתקשות
כשאנחנו אוכלים ממתקים בשקט-בשקט
שלא ימצא אותנו איש ה-בו
ויאכל לנו את כל הממתקים
שקנינו בדמי-כיס המועטים שלנו
כשעשינו שליחויות לאנשים שמנים פה בעיירה
אתם מכירים את העיירה, עם הירח הכבד
האדום, שנופל כל פעם כאילו הוא כורע
מעומס צערו.
=====================
לא שמעתי את החדשות היום
אם זה באמת חדשות, לכן אני לא יודע
למה בניינים נופלים אצלי ברחוב
ולמה אנשים צועקים חרדים
ופניהם מלאות דם
ולמה החורבות מוצפות רטשים
של חיות בגלליהן
השמש גבוהה בשמיים ואני כאן נמוך
מתנפל על המיטה בשינה עמוקה
אני צריך לרצות את יגוני וצערי
על הסבל שעברתי בחיי הבזויים
מתהלך כמו מלך של רחוב צר ומט לנפול
וכל העכברושים נוהרים אחריי
עם חלילים ומצלתיים וקוראים -
הרי הוא איש עליון שמלך על ישימון
בואו וראו כיצד הוא מתהלך בגאון
הריעו לו ושילפו סכינים
נבתר את גופו בתחלואי גוף שונים.
===========================
אז אתמול לכלכתי וזה מלוכלך
ככה קורה כשמתלכלכים
נהיה מלוכלך, אסור ללכלך
לא אותי ולא אותה
ולא את האהבה
היפה הטהורה
ולא את השמש הרטובה
ולא את הענן הרך
ולא את הבל פי השקט העמום
ויגונן השקט של נשמות אבודות
את תרחצי אותי באמבטיית הקרח של לבך
עד יבהיק לבי בניקיון לובן מסנוור
ואהיה לך ראוי כמו שתמיד רצית
ולא יהיה בי פגם או תחלואה ממארת
ואוכל לרחוץ את לבך
בסיר הרותח של לבי.



פלח לימון ליד כוס תה
היא קורנת בבריאות ויופי שבע
ורגליי מוליכות אותי מחדר לחדר
אין לי מנוחה
כשהיא מביטה בי סהרורית בעיניים כבדות
רמז חיוך על שפתיה
קוקוריקו - אני קורא
אין לאן ללכת, אין איפה להיות
אני נחה, היא אומרת, ומניחה ראשה כר
לאן הולכים?! אני צורח
תן להיות, היא ממלמלת
אני רוצה לאכול, אבל לא רוצה
אני רוצה להתקלח, אבל לא רוצה
אני רוצה לבכות, אבל רוצה לצחוק
הדלתות לא מניחות לי במסלולי המבוך שלהן
רדיו נח למראשותייה ועיניה כבדות
לוגמת מהתה וסוחטת פלח לימון ללשונה
את תתני לי את האור?! את תתני לי את האור?!
אני מטיח בה
לא, היא מחייכת שלווה ושבעה, אני אשמור אותו לעצמי.



ליטפתי ברוך את שיערה
אל תבכי לי
את ילדה גדולה
את יכולה לעבור מאה וגם אלף

תמיד אני נתקע אחרי השורה הרביעית
תגידי לי מה לכתוב לך
כשעינייך מלאות דמעות טל

ואם את מסתבכת בקורים
רדי לקרקעית וחפשי את הפשטות
בלי חומרים מסממים, אלכוהול, טלוויזיה
הכול פשוט יותר כשריק וקר
אבל הלב חם
ומלא אהבה ורוך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חתול צ'שייר
מחייך בלילה
נוגות.

גם אני רוצה
להיות חתול כזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/3/15 14:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה