כל הקלפים בקופסאות והליצנים הלכו לישון
השמחה שואגת ברחוב והרוח נושבת קרירה
באיזה מקום נסיכה בוכה, באיזה מקום לנסיך אין אישה
תנועת האורות הושבתה עד מחר והייאוש יושב במיטתי
קבצן יושב ברחוב כי האלוהים שלו מת
והרוח צורחת זיכרונות, והרוח מנסה להזכיר
את שמות אלו שנלכדו בעבר ולא יהיה להם עתיד.
========================
תראה אותי אתה תראה אותי
אם תראה את האושר עוד אלף שנים
אם תשמור על התינוק שנרדם
אם אתה מקיים הבטחות -
תחזור הביתה כמו שאתה אמור
אם תשמע אותי מכאן.
=====================
ערימות גלידות בקפטריות השכונתיות
מרי הולכת יחפה וכולם יושבים
עשרים שנה חולפים ומרי לא מזדקנת
זה לא ייתכן
אתה הולך ברחוב ומדבר עם עצמך על זה
"אני הולכת לשנות את תודעתך!"
זה היה יכול להיות נחמד לפני עשרים שנה
אבל מאז - הרבה וויסקי זרם בבר
עכשיו הייתי בן 18 כשזה התחיל
היא אזקה אותי באזיקים, וזיינה אותי
אני מת עלייה
היא אמרה -
"אני הולכת לשנות את תודעתך!"
תני לי להישאר הפעם איך שאני
כשתגמרי לדבר - תזכירי לי.
======================
מלאכית, לאן את הולכת עם הכנפיים האלה?
אני אציע עוד מיטה כדי לארח אותך
שמעתי שירית בכל הגברים שלך למוות
יש שמועות עלייך בכל העיר
"כן, אתה יודע,
אתה יודע שיריתי בכל אוהביי למוות."
אני אפנה לך מקום במיטתי כדי להתאהב בך.
================================
כל יום בשבוע אימא מכבסת
ועושה את זה מספיק זמן לייאש אותי
מדברת על כל הטעויות שאני עושה
אבל הם לא יודעים שאני על קוק
אתם לא יכולים להחזיק בי יותר,
אתם לא...
שלג לבן, אני מתרומם מכאן
אהובה הולכת, אהובה באה, משאירה אותי ברחוב
וזה שיר הלבבות הלבנים
כוס קפה רותח ששורף אותי מבפנים
אתם לא יכולים להחזיק בי יותר,
אתם לא...
=======================
משהו יקר נוגע בנפשי
אני יודע שאני יודע,
אבל אני לא יודע
אני יכול למשש אותו בקצות אצבעותיי
הוא מכיל אותי
הלוואי שיכולתי להיות נשיקה
עכשיו תודעתי מבולגנת נורא.
======================
יש צרות וזה רע מאוד
נשרפה לי המכונית על הכביש
בצומת קסטינה פניתי שמאלה על הפסים
ונתקלתי באלוהים של הגבהים
זה לא מוזר נורא ולא רע
שהלכה לי המכונית בפנייה
הוא אמר שזה מה שקורה,
כשאתה אמור להיתקל באלוהים של הגבהים.
===========================
התעלפתי בבוקר, והיום שיקר לי, אבל הפעמון...
בדידות
זה קצת מזכיר לב של גבר, נמרחתי על הדרך
שמתי לב שאני יחף
הרמתי דף נייר מהמדרכה "ברוך הבא
לתרבות הבדידות" נכתב בה
עפתי לחלל, אותם צלילים,
אף-אחד לא שומע אותך צורח. |
