פוסט
היה לי מאגר מוגבל מאד של סבלנות כלפיי בני אדם והוא נגמר לי
כבר בגיל 19
אני מאד מפחדת לגלות לאיזה רמות של עזות מצח אני עוד מסוגלת
להגיע אם כבר עכשיו אני אומרת לאנשים "אתם לא מספיק חכמים
בשביל להבין דברים מסוימים"
אין לי סבלנות לסתומים ואין לי סבלנות להיות פולטיקלי קורקט
נגמר לי הכוח להילחם בלהט על האדיאולוגיות והמחשבות שלי ולרכז
את כל האנרגיות שלי בהסברה ולהרגיש שהצד השני פשוט לא סופג
אינפורמציה ולא קולט דברים שלי הם מובנים מאליהם
ויכוחים עם אנשים נחותים שכלית ממני מביא אותי לעצבים ואז
למחשבות של תסכול ואפילו דיכאון
אני לא מאמינה שאני מאותו המין שלהם
אני לא מאמינה שיש לכם זכות הצבעה
אני לא מאמינה שאתם מייצגים את הרוב.
זה מייאש.

תגובה
וזו הסיבה שדמוקרטיה היא רעיון דבילי, כפי שאפלטון כבר הבין
בזמנו.

תגובה
כפי שנאמר למעלה, זה באמת מדהים שלאחד שכל חייו חוקר ומתעניין
במשהו יש אותה זכות הצבעה כמו אחד שמצביע כי זה מה שהחבר אמר
לו להצביע.

לדעתי, צריך לעשות מבחן ידע מינימלי לפני שנותנים לך להצביע.

תגובה
כבר נקלעתי ל"דיון" עם ליכודניק ושקלתי ברצינות לירות לעצמי
בראש אז אני מזדהה אתך אבל אין לנו באמת ברירה, זה החרא שיש
וצריך לאכול אותו, כי גם כסף לעזוב אין.

תגובה
מה זה הדיכוי ש-אלה מעליי דוגלים בו?
אני לא רוצה להגיד, אבל זה מזכיר משטרים אפלים...

הרוב קובע, גם אם הרוב הוא מטומטם,

ואם יש סיכוי שהמיעוט צודק, בשביל זה יש בית דין עליון - זו
המטרה הכי בסיסית שלו - להגן על המיעוט וזכויותיו, ואני בעד.

אם יש חכם אחד שאומר איקס ומאה מטומטמים שאומרים וואי.. זה
יהיה וואי. לא יהיה פה שלטון של משכילים, שידכאו אנשים פשוטים,
וכמובן ישללו מהם חינוך כדי שתהיה להם הצדקה לרמוס את
זכויותיהם.