בנימין וולמן / ידיעה |
"אני הולך למות" אמר אבי.
עדיין, אני רחוק מן
המרחק.
"אני מתה" אמרה אמי.
פיסת חיים נתלשה
מאי שם,
מכאן יתרתה טסה
במטוסים גדולים
וקטנים,
טרם החליטו אם לנחות
או להתרסק על המסלול
או לעלות על מסילה
אשר קרונית ומעט מגופי
בתוכה,
נוסקים יחד מעבר
לשם,
צונחים כרכבת הרים
חסרת מעצור.
איה הוא הסוף?
בחצי הדרך הוא ניצב
מצמצם את הסמוי
מן הגלוי,
לא מותיר ספק
להווה,
אני יודע את הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|