שׁוּם צִפּוֹר לֹא בָּאָה בַּלַּיְלָה
לְבַקֵּר אוֹתִי בַּחֲלוֹמוֹתַי
שְׁנָתִי כְּאוֹצָר כְּבֵדָה
וְהַחֲלוֹמוֹת נִמְנָעִים מִמֶּנִי.
חֲבֶרְתִּי רִנָּה
זוֹכֶרֶת אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתֶיהָ
הִיא מְסַפֶּרֶת וַאֲנִי מְפָרֶשֶׁת
הַצִּפֳּרִים מְבַקְּרוֹת אֶצְלָהּ
וְהָעֵצִים וְהַמִּשְׁעוֹלִים
רוֹקֶדֶת רִקּוּדִים סוֹעֲרִים
מִתְפָּרֶקֶת
וַאֲנִי - כְּמוֹ אֲמוֹדַאי בַּחֲלִיפַת כַּסֶּפֶת
צוֹלֶלֶת בְּמַיִם עֲמֻקִּים
הַרְחֵק שׁוֹקַעַת
לְחַפֵּש- אֶת הַסְּפִינָה
טְרוּפָה לָעַד בֵּין קַרְחוֹנִים
אוּלַי שָׁם נִמְצָאוֹת נִבְרְשׁוֹת הַבְּדֹלַח
מְאִירוֹת בַּנֶּשֶׁף עַל יַקִּירֵי לִבִּי
מְגַשֶּׁשֶׁת
בְּמַיִם קְפוּאִים אֲפֵלִים
כֹּה קָרִים
דָּבָר לֹא שׁוֹלוֹת יָדַי  מֵהָעֳמָקִים
שׁוּם חֲלוֹם אוֹ שִׁיר
רַק הַתִּקְרָה הַזְּקוּקָה לְסִיּוּד
נִבֶּטֶת כָּעֵת אֶל עֵינַי הַפְּקוּחוֹת  
לִרְוָחָה.
תַּחְלְמִי בִּשְׁבִילִי.