המלך ליר והמלקה הולכים לצעוד הערב, אחרי זמן מה של ניתוק
המלך ליר נרגש כמו ילד ,המלקה מצידה מחביאה פיהוק
המלך ליר לובש אדרת, כחולה כהה כצבע דיו
ואילו המלקה לבשה ארשת של יבוא אשר יבוא
חילי הקלף עורכים ת'נשף, הקשתים מקשטים בצליל
חצוצרות מבשרות על בוא המלך ובעקבותיו מליאת שרים
אך בין לבין מתגנב הפחד גם בלבבם של מלכים
מה יקרה אם חיל ורעד מתקרב לו קץ עטים
קץ עפר וקץ הרון וקץ כל מה אשר ידע
בעדינות מתוך הפחד שלח הוא יד אל המלקה
המלקה ידה נוגעת אך אין היא מוציאה מילה
כן,המלקה היטב יודעת, שנים שאין בה שום תחושה
בפנים קפואות קרבה למלך ולחשה בקול צועק
" קץ עטך אינך כבר מלך ובקלפים אינך שולט"
המלקה סכין דקרה במלך ודמו עליו שותת
עת הוא נמוג ענה המלך " עוד יום יבוא אחזור עם עט". |
