|
היו תקופות בהן הייתי מביט בצבע מתייבש על הקיר
יושב בשורה הראשונה
מסניף עמוק את הריח החריף והרטוב
מתפעל מטיפת צבע סוררת שעושה דרכה אל הרצפה
נותן לרוח ולשמש ללטף עד קיבעון את הרטיבות החיה
בתקופה האחרונה כשאני יושב בשורה הראשונה
מביט בנזקי הזמן
כל האמונות מתקלפות מתפוררות
מאחוריהן מתגלה שכבה צהבהבה מוגלתית
לא ברור אם יש טעם לצבוע מחדש או פשוט להוריד את הקיר
הסדקים הרבים כמו ורידים
רשתות עצבים
מציירים את סיבת המוות
עכשיו אני רואה איך. |
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.