[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה לא משחק ילדים זו שיטה אמנותית רוחנית להגשמה עצמית אני לא
מצליח להיות שפוי במהלך התהליך אף-אחד לא מצליח מה גם שאין דבר
כזה שפיות אתה צריך לשחק עם המוח שלך כמו בלגו שלבים-שלבים כמו
לבנות דירה או לשפץ צריך טיח על הקירות אבל מה עם הצנרת ורשת
החשמל והגז אתה מוצא את עצמך לבד דווקא כשהכי קשה לך אבל אתה
יודע שזה לטובה ובלאו הכי אף-אחד לא יבין אותך ואתה לא אותו אז
הראש מסתחרר ולפעמים אתה שואל בשביל מה אבל מה האפשרות הנוספת
אין אפילו אחת כזאת או להיתקע במקום או להיות כי צריך להיות
ולא כעציץ או אגרטל או רהיט או שטיח פשוט להיות זה מעייף משהו
פחד ומתפתים לחומרים חוקיים כמו משקאות אנרגיה ומתוקים ואפילו
הרבה ירקות ופירות ויטמינים ואומגה 3 רק משהו שיחזיק אותך עומד
והרוחות נושבות כמו בשיר של דיוויד בואי ואתה לא יכול להחזיק
את עצמך מפני הרגשות שמתעוררים ופתאום אתה מדבר הרבה גם לעצמך
יוצאות לך מילים משונות מהפה אבל לך זה נראה רגיל הרי תמיד היו
שם בעצם ואין להיות בדד ואין להיות עם ואין להשתעמם ואין
להתעסק כי אין מצב נוח גם חולה על מיטת בי"ח לא מרגיש כל-כך
טוב ואתה יודע. זה טוב לך אתה מרגיש שזה דבר טוב עם עליות
וירידות אבל בסוף מגיעים לקו המים ולשם אתה הולך כי זה מה יש.
כי אין מקום אחר בעצם. לא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הזמן עובר כל כך
לאט עד שאני לא
מרגיש אותו






אנתרופולוג
קליני


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/6/15 15:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה