כל המילים היפות שאמרתָּ
סגורות במחברת קטנה
האבק מכסה גם אותה
גם אותנו? -  שאלתְּ
אך איש לא ענה.

לא קרה היום כלום
אך בסופו נפגשתם שוב
דירה אחת שני אנשים
ששכחו כבר מה חשוב


שניכם זוכרים גירוד של דשא
חולקים צעיף בערב קר
חשבתם שטללי הערב
ישקו אתכם מחר

היום-יום שלך מחוויר
מול זיכרונות צבעוניים
והיומן שלך מסתיר
את הדברים הכי ברורים
תגיש לה זר תקטוף לה שיר
בלון אדום מילה טובה
ביום הזיכרון לאהבה

תגיד לה, זוכרת איך
מעצם היותך
חסרה ולבדךְ
משכת אותי ולא הרפֵּית
משפל היותי, מתהומות נפשי
יצאתי לחופשי
(ולא הרפית)


אז איך זה ייתכן,
מה עשה לנו הזמן
היכן אותם הפרפרים
שעליהם רכבנו עד לכאן

האם אתחבק אִתּך שוב באמת?
מה תוחלת חייו של פרפר?
האם עת-לחבוֹק כמו הזוג שהיינו
ועת-לִרְחוֹק זה כל מה שנשאר?


שניכם זוכרים גירוד של דשא
צעיף סגול בערב קר
קטפתי לך פרח אז בואי נשב קצת
חבקי אותי
עד מחר.