|
לא צלצל שום שעון
לא קרא לי הגבר
הכתלים נמשכים לתקרה
האוויר העומד משמר את החדר
מתעקש שליל אמש קרה
אותם הקירות
כבר ידעו אור של שמש
מול תקרה כבר החשיך העולם
אור וצל משחקים על גבה - היא שותקת
מבינה שעוד יום נעלם
תחלופה עקרה
מקדמת פני
ואני שוב מפנה את הגב
אך היום מבחוץ מתגנב אור חדש
שחדרי לא ראה עד עכשיו
מטיל זהב על הקיר
מחוויר מול פניך
לא אסב את גבי כי
היום שפנה החליף
קיפאון בתחושה
כשהשכלתי לאחוז בידייך
הסכנתי לאחוז בידייך
אז מה יום מיומיים
הבוקר הזה
במה הוא שונה מקודמיו?
הלוואי שמחר יכסו תלתלייך
את הכר לצידי כמו עכשיו. |
|
|
אורי ליפשיץ
מאיר אריאל
דליה רביקוביץ
אריאל זילבר
וטומי לפיד
יושבים בבית קפה
ומתכננים
הפיכה.
מתוך מדור
הרכילות החדש של
הבמה.
לפרטים נוספים
הר' ד"ר מישה
רוזנר, לא
לשחורים,
הומואים, קרחים,
דיסלקטים,
מעצבנים, גויים,
ויהודים...,
טוב אולי יהודים
זה בסדר, אבל
בלי אתיופים.
הלאה הגזע שלנו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.