אני מתחפר במיטה כי טוב לי
בעולם המוגן של ה-פוך והמוזיקה
כל העולם הפוליטי צועק ממרחקים
אם לא מקשיבים, לא שומעים
גיטרה חשמלית בדמות סיגריה בין השפתיים שלי

מדליק קפה בוקר וערב
מתכסה בכסות בגדיי
מי שדופק בדלת לברר משהו,
לא מקבל אדם מכוון
מה? ל-מה אתה מתכוון?
אני לא מבין. מה זה קשור אליי?
לא אדם חברתי, לא אדם מציאותי
הוא מסומם? הוא שוטה?
הוא לא מ-פה

אתה מתעצבן משטויות, ולי זה לא מזיז
את הסוכר אפשר לטאטא מהרצפה
את החלב שנשפך אפשר לנגב
את הילד ש-מת במלחמה, אימו לא יכולה להחזיר
את השפיות שחייל צעיר איבד במלחמה,
לא יחזירו אלף פסיכולוגים
לך יש בית ופרנסה
והילד גר באוהל ברחוב
לך נשפך החלב
והילד שותה מים מצינור גינה,
ומחרבן בשיחים

אני ממהר לדבר עליי, כי זה חשוב
אבל אני זה הרבה אנשים
אני משוטט לבדי ברחובות בלילות
אני הורג את עצמי במשקה ובחורות
אני מבשל קפה על אמגזית בפינג'אן,
בחדר ריק מרהיטים
ואני עומד מעל הקבר של היקרה לי מ-כל
אתה מזהה אותי במראה?
אתה מזהה אותך?