|
המציאות העגומה שמשאירה אותך שותק
הגורל לא קיים והכל תלוי בידיך הערומות
כחלל הולך בין החיים ללא תחושה
ומשקל רב שאתה סוחב
הכל צבוע והנפילה ארוכה
אתה מתבודד ומתנתק מהסובב
ואין דרך חזרה
את המתים כבר לא שומעים והחיים לא מקשיבים
לא מצליח לטפס מעל ההרים
והמים חונקים ורק הפה נשאר חשוף
שלא תראה שרק תחייה ללא מעות
ורק תחוש את הסובב מבלי לנסות לגעת
כי מה שווה האהבה ללא מגע של יד
ובינתיים ידיך כבולות לשלשלאות ברזל שמחלידות. |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.