נועה ארליך / תמונות |
את חיי, נשמתי, דמי הבוער.
את ליבי הפועם שמדמם כל פעם מחדש,
כשאני רואה אותך לנגד עיניי בתמונות נעות אילמות
אך מספרות סיפור אחר ממה שדמיינתי.
הכל הייתי נותנת כדי להיות איתך,
את המילה האחרונה, את האושר שנעלם ממילא.
את הכאב אני מוכנה לשאת עד יום מותי,
את יום מותי אקדים ולו בעבור דקה של אהבה
איתך להיות מונצחת על אותן תמונות
שאני תמיד רואה לנגד עיניי הסומות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|