יש אנשים, כמוך למשל, עליהם אני רוצה לכתוב שירים
כי איתך אין צורך לדבר לפעמים
אבל לא תמיד יש מקום למילים
יש רגעים בהם הדמעות נמחות על ידיי חיבוקים.
אתה כמו סלע איתן, כמו חוף מבטחים
הכותל, הכתף, הכרית עליה ראש מניחים
כמו כוכב זוהר שמביטים אליו
אתה השראה לשיר הזה שנכתב.
אתה כותב את מה שאני מרגישה
אתה אומר את מה שאני חושבת
אתה קולע מבלי לכוון למטרה
ובלי לדבר הרבה, אתה יודע בדיוק עד כמה אני אוהבת.
אתה לוחש את הסודות שאני שומרת
אתה מסדר את המחשבות שאני אוגרת
אתה מתקן חלומות שנופצו זה מכבר
כאילו אומר - מה שהיה, היה ונותר בעבר.
אתה לוקח אותי קדימה, צעד אחרי צעד קטן
נותן לי תמיכה ועידוד כל אותו הזמן
כי בתוך סערת הרגשות, נשמע קולך למרחקים
כמו קורא לי אליו, למצוא מחסה בין הסדקים. |
