בל שי / רץ |
לקחתי את מקל הנדודים שוב
הפעם המטרה ברורה והדרך ידועה
רץ מבלי להימנע , מרגיש שוב מבורך
גם נפילות מרפאות זמן עצוב
הדרך ארוכה אבל חדור אמונה
ורץ ונושם ונזכר כמה את יפה
ושוב רץ וחושב , נהנה מהדרך
הנוף שוב מדבר אליי
עוצר לנוח, מחייך, כמה שאת מדהימה
ושוב רץ , יודע את הכיוון, במדויק לא בערך
שפתייך על שפתיי, ואת בין זרועותיי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|