מים רבים זרמו בנהר וימים קשים עברו על כוחותינו. מאז כתבתי לך
לאחרונה הפכתי אחר. כמעט כל אספקט בי השתנה. הדבר היחיד שקושר
אותי למי שהייתי הם הזיכרונות שאני מדחיק רוב שעות היום. מזל
שלא הכרת אותי אז, אחרת לא היית מזהה אותי היום. חבל שאינך
מכירה אותי עדיין, אך לא נותר עוד זמן רב. בקרוב. בטוחני כי גם
את השתנית. מי את היום? מי תהיי מחר? מתי אראה אותך שוב? שאלות
מעוררות את המוח. הן גורמות לו להתחדד. בעולם כשלנו אסור לרגע
להפסיק לעמוד על המשמר. את שנאת אותו, התגעגעת לעולמך שלך.
כשהגעת השתניתי, ואם יש דבר אחד שאהבתי בעולם  הוא שכעת הוא גם
שלך, והוא הדבר הראשון שיש לנו במשותף.

יש משהו רומנטי במשפט "ריח כבד ומתוק נישא באוויר החם". בפועל
זה דוחה. אף אחד לא מעוניין בגל כבד של צחנה מתוקה באמצע
אוגוסט, והחיילים ממהרים לקפל את הציוד ולצאת לדרך שוב. אנחנו
מייחלים לרגע של מנוחה עם כל צעד מאובק, אך ההפסקות המועטות
מתקצרות יותר ויותר - הישיבה באוויר עומד מעייפת יותר מההליכה
בו.
בימי חמסין אלה נראה שגם הזבובים מתנהלים לאט מהרגיל. סבסטיאן
מגיח מימין ומדביק את צעדיי.
'המפקד' הוא אומר ומצדיע.
אני משחרר אותו בשתיקה והוא מעדכן אותי באירועים האחרונים.
המים הגיעו למחצית מהכמות ההתחלתית. עדיין אין סימן לנווה
מדבר, אבל כמה ציפורים גדולות נצפו בשמיים מכיוון מערב. כמה
חיילים במאסף התרברבו בחפצים שהצליחו להחליק לכיסם במלדרה,
המקום האחרון שבו שהינו מספר ימים. הוא החרים אותם. סבסטיאן
מאמין שזו מגמה שהולכת ומתפשטת במחלקה. בקרוב תרד השמש.
בסופו של דבר אנחנו מחליטים לנוע מערבה בתקווה למצוא מקווה
מים. מאחור החיילים מתחילים לשיר מקאמה שלמדו במלדרה, מעודדים
בעליל משינוי הכיוון. החום שוכך מעט, ורוח נעימה מלטפת את
פנינו המיוזעים. אני מעז לחשוב שאני חש מעט לחות באוויר היבש.

זה היה יום לא שונה במיוחד מהיום, כשראיתי אותך לראשונה. רוב
הימים דומים כאן במדבר. הנהגתי אז את החיילים חדור רוח כלשהי,
הדבר שהניע אותי מוביל אותנו בקו ישר ובלתי מתפשר. סבסטיאן טען
שהייתה זו רוח שליחות, אינני חושב כך.
כשראינו את הנהר הייתה שעת צהריים כבדה והשמש עמדה באמצע
השמיים. כולנו הסתערנו לעבר מקור המים הבלתי צפוי, מים רבים
יותר משראה כל אחד מאיתנו בימי חייו. 'בדקו בזהירות את עומק
הנהר!' קרא סבסטיאן אל החיילים, מאוחר מדי מאחר שחצי המחלקה
כבר עמדה באמצעו כשהמים מגיעים למותניהם.


(אמשיך בהמשך)