והלכת חזור ושוב
יבבות מחריש.
הס. שקט לא החלטי.
ובעיניך אביט
אמת שקופה כשקראת בי.
ואתה, מוזה יקרה שלי,
נגיף בחיי. לא בריא
התנדף לך, אנא,
כי איבדתי עשתונותיי,
ובין אצבעותיי, מי אני?
איך שלא יהיה, תמיד כשאתה בסביבתי, ואתה מוציא אותי מדעתי,
חוזר הולך, נישאר - המילים בפי עומדות וחסרות תנועה,
ממתינות לעוד שיר שיכתב ... עליך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.