כתמי איפור על המגבת בשירותים אצל ההורים שלי
כאן זה מקלט מדיני.
קיר אחד מפריד, ומהצד השני -
הצילו. לא רוצה לחשוב על זה אפילו.
פני האנשים שעמדו סביב משתקפים אלי במראה שבה משתקפות
רק פני שלי.
למה אתה צועק עליה? די, די! בלי ידיים!
את האיש שמילט אותי משם איני מכירה. איני זוכרת את פניו.
אני זוכרת את הדרך אל הבית, בריצה.
זוכרת את הפחד שהוא יבוא, שיראה אותי.
טריקת שער. טריקת דלת. שירותים, מקום בטוח.
כאן אין אלימות. כאן מקום בטוח. כאן את בטוחה.
חוזרת ולוחשת למראה.

ולא סיפרתי לאף אחד.