|
עולם של פחד
מתי זה יתקוף?
עולם של תהייה
מתי זה יפרוץ?
כל הזמן מחשבות
כל הזמן מחפשים
מתי תפתח
קופסת השרצים
אז רק ביטחון, רק קצת שקט
לישון בלילה כמו שצריך
בלי בהלה, שלתוכנו מחלחלת
מתי זה יבוא? אף אחד לא יכול להעריך
קולות עמומים
עוד פעם חשש
עוד פעם מסתכלים
סיוט של ממש
מתעוררים בצרחות
מסיוט בלהות
מחכים לשריקות
ההולכות ונשנות
אולי נתרחק, נחפש עיר מקלט
לא משנה, גם אם זה צריף מרופת
בעיקר זה השקט,העיקר הביטחון
רק שלא יגיע הרגע, שיקבע את האסון. |
|
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.