אתה הולך ברחובות הומי אדם
מסתכל כה וכה אך הכל נדם.
הדממה אוטמת את אוזניך
השתיקה עוצמת את אשר סביבך,
אין לאן לברוח
ומי אתה?
הולך ברחובות הומי אדם
האם זה אתה שם?
כן, תגיד בן-אדם.
תוהה הפכפך בין גשם ניתז
לאן אתה בורח?
אמור לי עכשיו.
כך מתוך דממה
מפציעה לה החמה
רכה כאם
הכורכת את ידה החמימה.
הולך ברחובות הומי אדם
אך אינך יודע: האם לכאן או לשם?
האנשים סביבך כה זרים פתאום
מעניין, תמיד גרת באותו המקום.
הולך ברחוב, הנה סמטה צרה
בפניה ממול יש אישה טובה.
האם הזעם חלף או זו רק הפוגה?
אינך יודע. ואיך תדע?
כך מתוך דממה
מפציעה לה החמה
רכה כאם
הכורכת את ידה החמימה.
הולך ברחובות... |
