[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מי שנפלה שלהבת בראשו, מה יגיד
גרדום מיותם זב חוטם דם
התליין שיכור מסניף אבקת אפייה
ואני תלוי מתחת למיטה

כל הערב זמזמו זבובונים
אני התייבשתי בשמש
כל הערב נחו צללים על האדמה
אני אספתי עצמי לכדור סחבות

כשהברוש זימר לי את הבטחת האביב,
לא האמנתי
עורבים לא נראים בחורף
ואפילו העטלפים עזבו
צמיגי המכוניות מתמוססות בשולי המדרכות
אני משנה תנוחה
רגע יש מפל על הקיר,
ולאחריו רק שממה אמנותית.



מכונית פגעה בו, וכל החלק האחורי שלו נמעך
הרגליים האחוריות שלו נשברו,
וכל החלק האחורי של גופו נהרס, המעיים והכול
דם וחרא זלג אל הכביש
חצי גוף אחורי שלו נמחק לגמרי
הילדים עמדו מסביב וריחמו עליו,
אבל לא ידעו מה לעשות
איזה ווטרינר יעזור לו עכשיו
איזה טיפול יעזור לו
הוא עמד למות, אבל לא מספיק מהר
"לכו תקראו לעזרה, אני אשמור עליו."
"אתה מבטיח?"
"כן."
הם הלכו. אני התקרבתי אליו לאט
רציתי להיות בטוח שהוא רוצה בזה
"יהיה בסדר," אמרתי לו, והוא הביט בי מלא תקווה

כשהם חזרו, עישנתי סיגריה
"הוא מת." הם אמרו בצער וכאב
"הוא מת, אשמורת."
"אני יודע," אמרתי, ושאפתי מהסיגריה
"הוא הרג אותו," צעק מישהו.
"הוא הרג אותו, מאנייק!"
לא עניתי

יומיים אח"כ הם ראו אותי בגן
וקראו לביריונים גדולים
שכיסחו אותי מכות.



פעם הם בעטו בכדור, הוא היה קל
היום הוא כבר עשוי מאבן
הם בועטים, הכדור לא נע,
רק אצבעות הרגליים שלהם נשברות

פעם זו הייתה תחנה מרכזית
אוטובוסים חלפו, עברו, חירבנו וחלפו
היום זה מבצר בצור אלפי גדרות אבן
לבבות קשים ואטומים שומרים מבצר זה

בלילה הלבבות קשים ובודדים,
איש לא בא לבקר, איש גם לא רצוי כאן
על הכתלים מתאסף העשן
ערימות אקסל נערמות

המילים לא באות שורות-שורות,
הן באות במעגלים
גלים על גלים בתוך מחברות
צרחה שקטה על הצגים

מי שלא ידע לקרוא את המפה
שנפרשה לפניו לאורך ולרוחב
עם ציוני דרך וקיצורי דרך
והסברים על סימנים
קיבל גם את הרשות לטייל במקום
ועדיין לא ידע,
כתייר מעולם אחר

אז מה הפלא שהדלתות נסגרות,
והלבבות נאטמים
והגן הריחני מוקף הבוסתנים
הפך לגטו מוקף גדרות חשמליות.



טווח הראייה השתפר פלאים
אני רואה את הברוש שנוגע בענן
ואת הנדנדות שמעיפות למרומים
את הדלת של גן הילדים מעוטרת בציורים שמנים
ואת צבעי הפנדה זרוקים על מדפים אדומים

טווח ההליכה השתפר פלאים
אני רואה את הרחובות הריקים
מוקפים בבתים מוזנחים
ואת גני הילדים עם הקלס והחבל
וילדים עם אופניים של שלושה גלגלים

האיש מוקף ילדים וצוחק כי כולם מתלוננים
צבעי הקשת כולם נמרחים על הדפים
אבן, נייר ומספריים, גולות וגוגואים
אקדחי פיקות, רוגטקות ונפצים
שני ימים ושתי לילות חיכיתי לקרוסלות המסתובבות
צמר גפן מתוק וסירופ סוכר
השער הירוק נצבע מחדש
ודודה לא מחכה ליד הספסל המשולש.



דוגמנית זה מהמילה דוגמא.
>>> ככה זה ייראה אם תלבשי את זה...
דוגמן כנ"ל.

לפעמים מתחשק לבכות.
גברים בוכים רק כשהם לבד.
אני לא לבד, עכשיו.
אבא היקר מכין אוכל במטבח.
אני לא יודע אם אני אצליח לאכול.

לקחתי את פחית המשקה,
היא הייתה בשולחן בסלון.
פעם אבא רצה לפנות פחית כזו,
ולא ידע שהיא כמעט מלאה.
הכול נשפך.

אני עייף.
כואב לי.
אני רוצה שהכאב ייפסק.
אני מסומם מנורופן.
עכשיו גם מקלונקס.
הלב שלי דופק חזק,
אני רוצה לנוח.

קר לי.
בודד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה איטי, מה
איטי, מה
איטי?!?!



האיש הכי מהיר
מושפע מן המלגזן
הזועם ושילגוזיו


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/14 20:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה