דוהר על המילים
בא מהרחובות לכבוש את יצרנו
בא מהמדרכות, ממועדוני האיגרוף
בא ללמד אותנו
אנחנו נותנים לו כבוד,
אבל אנחנו חשדניים
מה הר אדם כזה עם פנים מחוספסות,
יודע על אומנות

אבל הוא דוהר על המילים
כמו על זירת איגרוף
יורה מילים כמו אגרופים
אנחנו נשארים המומים
הוא לא מזיע ולא מתעייף
רץ מ-פה לשם עם העט
כמו רץ מרתון מזוין
איך אתה עושה את זה?
מאיפה הגמישות של המחשבה?
אם צריך לשרוד ברחובות,
צריך להיות יצירתי
אתה יודע להשיג מאה שקלים בשעתיים,
כשאין לך מה להציע,
והשעה שלוש לפנות בוקר?
אני יודע לאכול שעועית מקונסרבים
אני משיג את המנה או הכסף או שניהם
או את הכבוד ברחובות
וזה בדיוק אותו דבר
כמו להשיג מילים
להסתער! להסתער!
לא לקחת שבויים
לרחף כמו פרפר ולעקוץ כמו דבורה
אלף נושי מכס לא יצדיקו את שולחן הכתיבה הזה.

כישוף
אני מרגיש שיש לי מלא מחשבות תקועות בראש
איך היא הייתה באה אליי
ומשרטטת עליי מפות כישופים
בזוהר זה עלה, בעשן סגול
מתחתי את גבול יכולת האהבה,
עד להתפקע
ורציתי להיות נמש בעורה
רציתי לשתות אותה, להיות מים בהם היא משתכשכת
כל זה עלה נידף ברוח עכשיו
כשהיא שחררה אותי מכישופה

היא טרפה אותי עם האצבעות הסקסיות שלה
ששרטטו את מפת נפשה על לבי
וגרמו לי לנמק מענג בחדרי הלב
ומן תחושה של אהבה אורגזמתית 24/7
לא היה רגע שלא חשבתי עליה, שלא הרגשתי אותה
כל עולמי, כל עולמי
ברגע הייתי מת למענה
היא הייתה לי כל מה שרציתי להיות,
כל היופי שאי-פעם ראיתי באישה
כל זה עלה נידף ברוח עכשיו
כשהיא שחררה אותי מכישופה.