|
בשעת לילה מאוחרת
כשפנסי הרחוב כבר מזמן דולקים
אני יושבת ומהרהרת
על ימי תום לא רחוקים
ובזיכרוני, כאב עמום
זיכרון שקצת דהה
על ימים של חום וכלום
דברים שאיש אינו ראה
תחת פנס רחוב מהבהב
שהגשם אינו מרחם
נשברת לי שם, מכריע כאב
אין עוד כוחות להילחם
ויש דברים נסתרים
אותם איש לא ידע
דברים כה שלמים, כה שוברים
אמת כאב מגלידה
ופעם זה לא היה כך
בתקופה בה היינו אוהבים
הזמן הזה כמעט נשכח
עכשיו אנחנו כבר לא קרובים
בשעת בוקר די מוקדמת
כשפנסי הרחוב, עוד הם דולקים
אני יושבת שם וחולמת
על ימי אושר מתוקים.. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.