אני פאקינג רואה את זה בעיניים שלך
ושומע את זה בקול שלך
ואפילו במילים שאת כותבת
את מתה להיות איתי
יא אללה...
זה מתסכל
אני כל כך מבין אותך
ואת הנאמנות שלך לחברה שלך
פאקינג ממציאה המצאות, שאת עם בחור אחר?!?
לא, זה באמת טוב... :) לשמחתי אני רואה דרך זה בבירור
אבל קיבינימאט זה מתסכל
לא זוכר מתי בפעם האחרונה הרגשתי ככה
מההתחלה הרגשתי משהו אליך
זה היה כל כך ברור
ידעתי שאני חייב לעשות עם זה משהו
פאק
הנה, לא אכפת לי להגיד את זה
לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליך, לרגע
מאז אותו יום.
כבר מעל חודשיים.
למה שאתבייש בזה??? ממה יש לי לפחד???
אני חלש בגלל זה?
אני לא גבר?
ואני מרגיש מצוין עם העובדה שהלכתי על זה
על הזין שלי מה יגידו
או מה את תגידי
או אם תדחי אותי או לא
פאקינג הלכתי על זה
לא הכול מתמקד סביב המטרה בחיים
הדרך, היא לעיתים קרובות הרבה יותר משמעותית מהמטרה עצמה
להידחות זה דבר טוב
אני לא אפול לתסכול אינסופי
ולא אתן לדכאון ולרגשות שליליים לערפל את ראייתי
אני שווה
בין אם רצית אותי, או שאת עדיין רוצה
או שמעולם לא
הייתי מוכן להעניק לך כרטיס
כרטיס כניסה לחיים שלי, ברמת VIP, לא פחות
לא נורא... אעניק למישהי אחרת
או ש... מי יודע :)
לפי ההתנהגות שלך, את לא תחזיקי מעמד עם ההצגות האלה
מהפה שלי לאלוהים.