אין בי עוד את שהייתה בי
הפליגה הרחק אל קטבי הנשמה
מהתלת ומדי פעם, מבריקה
שאתגעגע שלא אדאג
כה נחוצה אך לא הכרחית
כאוס שכזה, גם כן חוכמה
ההתעלות היא בדממה, בקבלה
במראה שמביטה היישר
עירומה
רוצה לאהוב שוב
לא אותו, אותה
את ההיא האחרת, את זו שעזבה
שבורה
זרה
קרה
מרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.