רונן יורק / כשיעלה הבוקר |
נישא על גל
רוח מלטפת שמים
רהב כנפיים מעל
החול מלחש שקיעה
אור צולל מתחת
אויר דמדומים צלול
חושק לטעם עינוגך
מול הרים נעלמים.
יופייך מאיר בבוהק הכוכבים
אנחותייך יעירו את הלילה
שיערך משתלשל מטה באדום
הירח ניבט בבריכות עינייך
טובע בהן אט אט
כמו לא רוצה לעזוב.
כשיעלה הבוקר
אולי הקיץ ישאר
עלים אדומים בשלכת
יצפו לסתיו
ואני -
לחבק אותך
לעטוף אותך בזרועותיי
נמס אל מול
חום חיוכך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|