לבי הולם כצלילי התוף בינות עצים גבוהי קומה,
המחשבות נודדות בין ערות לשינה.
על מיתרים את מתנגנת בפריטה עדינה,
מסתחררת מתוך קלידיו של פסנתר,
כתווים המרכיבים יצירה.
ארומה של ריח גופך,
מערסלת אותי אל החלימה.
זכר שפתייך הענוגות,
ממלא אותי תשוקה.
מדמיין אותך לידי,
מחבק לך בחום גופי.
מקשיב להלמות לבך
חרישית,
עת את נרדמת,
נושאת אותי אל מחוזות הרגש,
על פני גיאיות של שקט
וערפלי מים,
אל מעבר ענני השחק.