כל עוד חול ירתיע אותך לא נוכל להיות גוף שלם,
על האבטיח אינך מוותר.
גם על סדר הכריות, הספרים והמצית בתא הנסתר שבתיק.
בגיל ארבעים, הקיבעון מתהדק,
ועולה האבק בצדי הפנלים יחד עם שיערות חתולת הבית,
אתה הולך ומתפרק.
אני מחפשת קטעים נבחרים על השטיח בהן אטביע את מקומי.
לא נגעתי בדבר שיסבך אותנו יותר ממה שאתה טוען שסיבכתי,
אפילו חתכתי מלון.

מהיכנשהו בניכר שלחת גלויות -
מצב האוכל, בתי הקפה, והקליטה האלחוטית
גם שם אינך מחפש את האדם,
אתה באמת יודע להתענג.
הגוויות נחות בתוכנו, קמות לתחייה ברגעי המתח-
תקשורת מופלאה לא תקהה.
וכל עוד החול יעמוד ביננו,
אירתע.