כְּשֵהָהוֹוֵה עוֹצֵר וְהָעָבָר נִתְקַל בּוֹ מֵאֲחוֹר
יִהְיֶה מִי שְיִשְאַל בְּתוֹם: הָיָה אוֹ לֹא הָיָה עֲצוֹר
כְּשֵהָעָבָר נִתְקַל כִּי הָהוֹוֵה בּוֹלֵם פִּתְאוֹם
נַחְקוֹר אֶת הָרָמְזוֹר: הָיָה אוֹ לֹא הָיָה אֲדוֹם
כך הטיעון שְהָהוֹוֵה הוּא הָאָשֵם הָעִיקָרִי, הוא הָעִיקָר
יוצא שְׁרַק תּוֹרֵם מישנִי לַתְאוּנָה שלא היתה, הוא הֶעָבָר
חָתוּל טוֹרֵף עַכְבָּר
אֲנִי שׁוֹאֵל פֹּה אֶת כּוּלְכֶם
עִם מִי הַצֶּדֶק
רוֹבֵה פּוֹלֵט בְּעִיוָורוֹן
אֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם
תַּגִּידוּ מִי הָהֶדֶק
אֲנִי אוֹמֵר שֶכָּל עוּבְדָה הִיא לֹא יוֹתֵר מִמוּסְכָּמָה
אוּלַי פָּחוֹת
הַכֹּל הוּא הָאוּלַי שְלִכְאוֹרָה נִרְאֶה מַתְאִים
לָהוֹכָחוֹת
אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין אֱמֶת שֶׁלּא מוּטֶלֶת בְּסָפֵק
אֲנִי אוֹמֵר
אני כּוֹפֵר שֶמֵיַיסֵד כאן "דָּת-אוּלַי" שֶׁל אִישׁ אֶחָד
אֲנִי כּוֹפֵר